במהלך ערב מלא גבינה ביום חמישי האחרון, שביליתי עם משפחתי וחברים בפסטיבל הגבינה הראשון במקוה ישראל, דיברתי מספר מילים שוב עם בעל מבשלת דנסינג קמל בתל-אביב(הפעם הראשונה הייתה בפסטיבל בירה בנמל שהיה הרבה יותר הומה ורועש). הפעם החלטתי שצריך לשים סוף לדחיות והטרוצים, וצריך להגיע למבשלה בצהרי יום שישי, ולטעום את הבירה שמייצרים במקום שבו מייצרים אותה.
כך נקבע שביום שישי ב2 בצהריים נסור אל המקום. אחרי שינויים קלים בלוח הזמנים ובהרכב המשתתפים אספתי את חברתי מהעבודה, את הקניות מהסופר, וכשבאתי לאסוף חבר מבייתו. הוא הצביע על זה שאנחנו לא יודעים לאן לנסוע, והציע לבדוק זאת. אחרי שבדק זאת באינטרנט ללא הצלחה, גילה על שולחנו פְלָייֶר של המבשלה, וכך יצאנו לכיוון התעשייה 12, תל אביב. תהינו איך לנסוע. הטכנולוגיה נצחה אותנו והקלדתי במהרה את הכתובת בGPS. גילינו שזה 5 דקות נסיעה מהמיקום שלנו, וחצי שעה לאחר מכן היינו שם. כמובן, כי להבחין במפה במסך פצפון בין הפניה לרחוב המסגר ובין דרך פתח-תקוה היא משימה די בלתי אפשרית. המקום עצמו הינו מבשלה, וכך גם נראה: חדר גדול, 3 כדי תסיסה ענקיים ובר קטן ובייתי. 5 ברזים איכותיים של בירה, ומה שלדעתי יכול להקרה בר דו-צדדי, שבו עשינו שימוש.
הבירה שיצא לנו לשתות ממנה הייתה מ4 הסוגים הרגילים:
הסוג החמישי שהיה, הוא Cherry Vanilla Stout, שהוא סטאוט יותר כבד ומתוק, מהמידנייט ומאוד תואם את טעמי, שהם ייצרו לכבוד חנוכה, וזאת אחת החביות האחרונות מסוגו עד לשנה הבאה. הבירה המיוחד הבאה שהם ייצרו תהיי לפורים: בהירה בתוספת פלפל.
פרט לאלו גם קיבלנו טעימה מאוד מיוחדת מהגולם. גולם היא בירה שלהם על בסיס הIPA, שעוברת תהליך הקפאה, שמחזק אותה, ואז דילול חזרה לחוזק הרצוי. הבירה מוקפאת חלקית, ורוב הנוזל שקופא הוא מים, מה שמשאיר את האלכוהול וחומרי הטעם מרוכזים. זה גורם לבירה טובה להיות בעלת טעם חזק וטוב יותר, ובירה לא טובה.. לא עושים לה את זה. הבירה המשווקת מהסוג הזה מדוללת חזרה לחוזק של בערך 10%, אבל אנחנו קיבלנו טעימה חד פעמית שלה במצב הלא מדולל. היא הרבה פחות מוגזת כתוצאה מהתהליך, אבל הרבה יותר חזקה ובעלת טעם, כאמור. דומה יותר לסגנון יין, במיוחד שלבירה המקורית יש טעם פירותי.
כמו שווֹוָה אמר, דנסינג קמל נפטרו מטעם הלואי של קיא שהיה להם בתחילת דרכם ועכשיו בידיהם בידיהם בירה מעולה. אני בהחלט מתכוון לבקר שוב במעונם.
מבשלת דנסינג קמל: התעשייה 12, תל אביב.
מומלץ!
חניה: חופשית ברחוב.
לינקים:
תמונות יבואו בהמשך.
כך נקבע שביום שישי ב2 בצהריים נסור אל המקום. אחרי שינויים קלים בלוח הזמנים ובהרכב המשתתפים אספתי את חברתי מהעבודה, את הקניות מהסופר, וכשבאתי לאסוף חבר מבייתו. הוא הצביע על זה שאנחנו לא יודעים לאן לנסוע, והציע לבדוק זאת. אחרי שבדק זאת באינטרנט ללא הצלחה, גילה על שולחנו פְלָייֶר של המבשלה, וכך יצאנו לכיוון התעשייה 12, תל אביב. תהינו איך לנסוע. הטכנולוגיה נצחה אותנו והקלדתי במהרה את הכתובת בGPS. גילינו שזה 5 דקות נסיעה מהמיקום שלנו, וחצי שעה לאחר מכן היינו שם. כמובן, כי להבחין במפה במסך פצפון בין הפניה לרחוב המסגר ובין דרך פתח-תקוה היא משימה די בלתי אפשרית. המקום עצמו הינו מבשלה, וכך גם נראה: חדר גדול, 3 כדי תסיסה ענקיים ובר קטן ובייתי. 5 ברזים איכותיים של בירה, ומה שלדעתי יכול להקרה בר דו-צדדי, שבו עשינו שימוש.
הבירה שיצא לנו לשתות ממנה הייתה מ4 הסוגים הרגילים:
- Indian Pale Ale
- American Pale Ale
- Hefe Wit
- Midnight Stout
הסוג החמישי שהיה, הוא Cherry Vanilla Stout, שהוא סטאוט יותר כבד ומתוק, מהמידנייט ומאוד תואם את טעמי, שהם ייצרו לכבוד חנוכה, וזאת אחת החביות האחרונות מסוגו עד לשנה הבאה. הבירה המיוחד הבאה שהם ייצרו תהיי לפורים: בהירה בתוספת פלפל.
פרט לאלו גם קיבלנו טעימה מאוד מיוחדת מהגולם. גולם היא בירה שלהם על בסיס הIPA, שעוברת תהליך הקפאה, שמחזק אותה, ואז דילול חזרה לחוזק הרצוי. הבירה מוקפאת חלקית, ורוב הנוזל שקופא הוא מים, מה שמשאיר את האלכוהול וחומרי הטעם מרוכזים. זה גורם לבירה טובה להיות בעלת טעם חזק וטוב יותר, ובירה לא טובה.. לא עושים לה את זה. הבירה המשווקת מהסוג הזה מדוללת חזרה לחוזק של בערך 10%, אבל אנחנו קיבלנו טעימה חד פעמית שלה במצב הלא מדולל. היא הרבה פחות מוגזת כתוצאה מהתהליך, אבל הרבה יותר חזקה ובעלת טעם, כאמור. דומה יותר לסגנון יין, במיוחד שלבירה המקורית יש טעם פירותי.
כמו שווֹוָה אמר, דנסינג קמל נפטרו מטעם הלואי של קיא שהיה להם בתחילת דרכם ועכשיו בידיהם בידיהם בירה מעולה. אני בהחלט מתכוון לבקר שוב במעונם.
מבשלת דנסינג קמל: התעשייה 12, תל אביב.
מומלץ!
חניה: חופשית ברחוב.
לינקים:
תמונות יבואו בהמשך.
